יום רביעי, 8 במאי 2013

״יומן מסע״ - פרק 1

ישראל - ירדן - קטאר - הודו

לא בכל יום אתה מוצא את עצמך ער בחמש בבוקר ויודע, שגם כשכולם ילכו לעבודה עדיין תהיה ער. זוהי ידיעה מרוממת, היא נותנת לך להרגיש אחראי, מבוגר, וחלק ממערכת. עכשיו אתה יכול לתת לעצמך קצת שקט ולרדת לחופשה קטנה בהודו.

הגענו לתל אביב. לתומי חשבתי שלמצוא חניה בעיר החמה הזאת, יהיה החלק הקשה של המסע, מסתבר שלטייסים הירדניים יש חוקים אחרים ב״תעופה״. אין בעיה לחצות קו הפרדה, אור אדום ועוד. אפילו קיצורי דרך הם מצאו איכשהו בשמים, מה שגרם לאנשים סביבי להקיא אוכל ישראלי טוב, אוכל שהם לא יראו בכמה החודשים הקרובים.

על כל אלו מפצה ירדן את הנוסעים בשדה תעופה נהדר, פשוט מבנה אריכטקטורי מושלם. תקרת קימורים יוצאת דופן, וחלונות ענק שנותנים הצצה קטנה אל ההבדל התהומי בין היופי שבפנים לעזובה ששוררת בחוץ. בתוך השדה מסתובבים ׳ערבים אמיתיים׳ וכשאני אומר אמיתיים הכוונה לגברים לבושים בהדר, עוטי כאפיות משובחות שלא תראה בארץ, חולצות א׳ א׳ מייד אין דובאי כשמאחוריהם מהלכות בשקט לפחות חמש נשים לבושות שחורים, עיניהן מציצות להן דרך חרך ירי זעום. על כאלו ערבים הייתי אומר - אמיתיים.

אחרי חריקות וקפיצות מוזרות נחתנו בדוחה - קטאר. אף אחד לא מחה כפיים, יש כאלו שאמרו שזה בגלל ׳הלם נחיתה׳ ויש אחרים שאמרו שאין בכלל עניין למחות כפיים, וזו שטות של יהודים בדרך לכבוש את העולם.

הייתי בטוח ששדה התעופה בקטאר יהיה כולו מזהב, אבל התאכזבתי, סתם אולם גדול ודיי פשוט. מצד שני, אל תשכחו שקטאר היא חצי מדבר, ובכל זאת המים במשתנות זרמו כל הזמן, יש בזה סימן למדינה עשירה.

עישנתי סיגריה בתא לחץ וכבר דחפו אותנו אל הטיסה הבאה. מטוס נחמד, טייס עם קול נעים - חבל שהאנגלית שלו לא ברורה, באמת ניסיתי להבין.

ניו דלהי 3.45 לפנות בוקר. חום מכה בך כאילו אמצע הצהריים. עשרות נהגי מוניות באים אליך שוב ושוב ומטרידים אותך. הודים אחרים שאינם נהגי מוניות גם באים להטריד, כאן לכולם יש זכות!

מתארגנים כמה חבר׳ה, ולוקחים מונית בשבע מאות רופי. אחד ש׳מבין׳ אמר שצריך להגיע ל׳ארי ראמה׳ - גסט האוס. אמר אמר. התנועה ברחובות זורמת כאילו היה זה עשר בלילה, הנהג חותך ונותן רושם עז שכל הרמזורים והתמרורים בדרך הם בסך הכל ׳נוגדי שיעמום׳.

הגענו. קצת התמקחות, קצת ׳צחוקים׳ וכולם עם חדרים. לקחתי ״עם מזגן״ כשהכוונה שלי הייתה עם מזגן קבוע והכוונה שלהם הייתה ׳מזגן לחמש דקות׳. המשוואה מאוד פשוטה במזרח, בסוף כולם מקבלים את אותו הדבר.

זזתי לישון, אני בן אדם עובד.

4 תגובות:

  1. חום יש גם פה כנ"ל תמרורים.
    טוב לשמוע שהכל בסדר.
    מחכים לתמונות!

    השבמחק
  2. איזה יופי זלמן.
    תהנו.
    אהבתי את "חרכי הירי" של הערביות ה"אמיתיות".
    לא תפנק אותנו בשפע של תמונות?

    השבמחק
  3. נשמע כמו התחלה טובה אתה שם אם עוד ישראלים ?

    השבמחק
  4. כמה יוצא שבע מאות רוני שקלים זה נשמע יקר

    השבמחק