מהרגע שתינוק נולד הוא מתחיל לעבור סדנת אילוף מפרכת, שבה ההורים יאלפו אותו בדיוק את מה שהוריהם אילפו אותם. זהו תהליך ארוך ומייגע, שאת רובו בן אדם בוגר לא יזכור, אך פרטים מסויימים נשמרים באדיקות קתולית טיפוסית. ימי הולדת הם כנראה העניין החשוב ביותר שבהם. כבר ביום ההולדת של שנה ״1״ ההורים חוגגים. הילד לא מבין כלום, אך כשבשנה הבאה יראו לו את התמונות של השנה הקודמת, ובשנה שלאחריה שוב ושוב, הילד יגדל אל תוך מציאות שימי הולדת הם הדבר הקדוש ביותר, ולמעשה ההלכות היחידות שילדים יודעים הם ׳הלכות יום הולדת׳.
והאנשים מתבגרים וממשיכים לחגוג בכל שנה את היום בו הם יצאו לאוויר העולם, זה עושה להם טוב, זה מזכיר להם את הילדות ואת ההתרגשות, וזה גם גורם להם להרגיש כאילו העולם שווה יותר כשהם נמצאים בו. הם אף פעם לא העלו בדעתם לשאול את השאלה המציקה, את ה״אולי״ המטריד:
- אולי אם לא הייתי בעולם היה לי טוב יותר?!
- אולי הייתי מרגיש חשוב יותר אם לא הייתי נולד?!
- ואולי באמת העולם הוא מקום טוב יותר כשאין בו בני אדם?!
בתכלס׳, יום הולדת הוא היום הכי עצוב בשנה. אחרי תשעה חודשים נוחים בבטן, דוחפים אותנו בכח החוצה, אף אחד לא רוצה להשאיר אותנו ב׳סטלה׳ שהיינו בה, והתמונה שלבסוף אנחנו רואים כשהצליחו לדחוף אותנו לעולם היא - דם, רופאים חמורי פנים, וצינור מורפיום שעובד רק באישור רופא. מכריחים אותנו לבכות, כי זה מה שהם חושבים שמגדיר את המין האנושי, ואחרי כל הסבל הראשוני דוחפים אותנו לכלוב עם עשרות תינוקות, וילדים מעצבנים, שבמקרה הם אחים או בני דודים מחזיקים אותנו ומנענעים.
כשאתה צעיר כל יום הולדת מזכיר לך שאתה צעיר ויש לך עוד זמן עד שתתבגר - עד שתוכל לעשות ׳מעשים׳ של גדולים. כשסוף סוף התבגרת ואתה באמת יכול לעשות כל מה שבא לך (חוץ מתג מחיר) אתה נזכר בערגה בימים שהיית ילד, ומתגעגע אליהם.
חז״לינו אמרו ״נח לו לאדם שלא נברא משנברא״, זאת אומרת שבכל שנה כשיום ההולדת בפתח שוב חוזרת לה תחושת אי הנוחות מחדש. ומה הפתרון של הדת? ״פרו ורבו״ - תביאו לעולם עוד ילדים שלא נח להם שנבראו משנבראו. אירוני ומשעשע.
בסופו של דבר אי אפשר להתחמק, אנחנו לא נולדים מרצון ולא מתים ברצון, רצף ההשתלשלות העולמית חסר מידע מודיעיני אמין. וכנראה הציניות הגדולה ביותר של אלוהים (אחרי יצירת היתושים והערסים) היתה כשהוא ברא שני עולמות, לאחד הוא קרא ״עולם הזה״, ולשני ״עולם הבא׳׳, כשאנשים מתים בעולם הבא הם נולדים בעולם הזה, וכשאנשים מתים בעולם הזה הם נולדים בעולם הבא, וחוזר חלילה לנצח. לא יעזור לכם מה שלא תעשו, תמיד אתם תיוולדו ותמיד תמותו.
נשאר לנו רק לחגוג את ימי ההולדת ואת ימי המוות, בשביל לשכוח כמה קשים הם וכמה לא נוחים..
(גילוי נאות: בתמונה למעלה - אבא שלי בכל שנה ביום ההולדת שולח ברכה ומבקש סליחה על כך שנולדתי)
