מיומנו של קוף (יומן מסע פרק - 9)

ריקיקש - אוטראקהאנד, הודו.

האמת היא שלא חשבתי לכתוב בכלל, וכי למה לי?! הרי אצלכם תמיד עושים צחוק מכל דבר רציני. אתם קוראים לזה הומור שחור, אצלנו קוראים לזה ׳טפשות אנושית׳. אתם כל הזמן חייבים להוכיח לעצמכם, שיש לכם את היכולת לצחוק ולהצחיק, כנראה העולם שלכם שחור כל כך, עד שהייתם חייבים לרדת כל כך נמוך.

הדברים שאני הולך לכתוב מוסכמים בכל משפחות הקופים, אין לנו שפות שונות כמו שיש לכם. ראו זאת כרצון טוב שלנו לעזור לכם ולו במשהו, מקווה שתבינו אותי, גם אם תעשו מזה צחוק.

דבר ראשון, אנחנו גם מאמינים באבולוציה. אם חשבתם פעם שאתם המצאתם את הרעיון, תשאלו כל בבון מצוי או כל שימפנז שעדיין לא למד קרוא וכתוב. יש לנו מסורת דור מפי דור, האבא מהסבא וכו׳ עד הקוף הקדמון שנוצר לפני כמה מליוני שנה, הייתה התפתחות - נוצרנו מהאדם.

התיאוריה פשוטה, היה פיצוץ מסתורי בעולם, וכך במשך מאות מליוני שנה עברנו מוטציות ועוד מוטציות, נוצר לו אותו מהלך על שתיים שנקרא אדם, וממנו התפתחו הקופים, שהם העל אדם. (וכמו שאומרים אצלכם, ״קוף אחרי בן אדם)

חוקרים מוסמכים בדקו את העניין לעומקו, ומצאו שרידים של גולגולת באמצע ההתפתחות, כשהיא לא ממש קוף עדיין. אתם אוהבים לקרוא לממצאים שלכם בכל מיני מילים גבוהות, בשביל לחזק אצלכם את ההרגשה שיש לכם אוצר מילים גבוה, אנחנו פשוט קוראים לזה בשם שלו - חצי קוף חצי אדם.

יש לכם כל כך הרבה חסרונות שזה פלא איך באמת הצלחתם עדיין לשרוד. אתם חסרי יכולת אקרובטית, נעים בכבדות, קשה לכם לפתוח ליצ׳י, והיחס שלכם בין האחד לשני מגעיל וחסר תרבות באופן משווע. שמעתי גם כמה קופים זקנים מדברים, הם סיפרו שיש כמה מידות שממש מחוללות בכם שמות - ״מוציאות אתכם מן העולם״ כלשונם. הם אמרו שאתם קוראים לזה קנאה, תאווה וכבוד. למען האמת, לא הצלחתי להבין איך אפשר לקנאות במישהו אחר, הרי אתה - אתה, ולא הוא. גם לא הבנתי מה זה הכבוד הזה, בשביל מה צריך אותו, ולמה לרדוף אחריו, אבל זה מה ששמעתי אותם אומרים.

אתם מתגאים בשפה שלכם ואומרים שאתם עליונים יותר, זו בדיחה אומללה. אם הייתם יודעים להסתכל עלכל דבר בפרספקטיבה נכונה, הייתם יכולים לראות את המוגבלות הנוראית שאופפת אתכם - ״אתם צריכים להביע את עצמכם במילים בשביל שיבינו אתכם״, נוראי. אבל ייתכן שזהו אותו הכבוד שכבר דיברתי עליו, שגורם לכם לומר כאלו שטויות, אינני יודע.

אתם גם צריכים משמעות בשביל לחיות. מי שמע על כזה דבר? חיים בשביל לחיות! אולי תחפשו משמעות בשביל למות? זה נשמע לכם הגיוני יותר? והדבר שממש לא הבנתי הוא הקטע המוזר שאחרי שמצאתם משמעות פתאום נח לכם, הכל נהיה מובן וטוב, עד שתגלו שזו לא המשמעות האמיתית. תבינו, אין משמעות, הגעתם מפיצוץ קטן והתפתחתם, ויום אחד בלי שום פיצוץ, תעלמו והקופים ישארו לבד, בלי משמעות, פשוט לחיות בשביל לחיות, אין דבר נעלה יותר מזה.

המצאתם מוסר בשביל להרגיש שאתם נהורים ותרבותיים, ואני שואל, מי צריך מוסר כשכולם סביבו כלילי המידות, מי צריך כללי שולחן, כשכולם נימוסיים עמוק בפנים, בשורשים.

אם תסתכלו על ההיסטוריה הארוכה והמכובדת של הקופים, לא תמצאו שבט אחד שרצח באכזריות שבט אחר. אנחנו מעולם לא אמרנו שיש אלוהים לעולם ובשמו הקדוש העלינו אנשים על המוקד במרכז העיר, לא! אנחנו לא מאמינים באלוהים שכזה, הוא אנושי מידי. המוטציה שעברנו חיזקה אותנו והפכה את המין הקופי לחסר רגשות. אנחנו לא רוצחים קופים אחרים, לא בגלל ש״חיי קוף״ הוא הדבר הכי נעלה שיש, אלא בגלל שאין לנו שום צורך לרצוח קוף אחר. אחרי הכל אנחנו לא שוכחים שהגענו מהאדם, והוא מחיידק והוא מפיצוץ, כך שחיים אין להם ערך עליון, וכמו שאתם אוכלים בעלי חיים שלא התפתחו מספיק, ולא אכפת לכם, לנו גם אין בעיה לאכול בני אדם ושאר ירקות. איך אמר קוף חכם אחד, רק החזק שורד.

דבר אחרון: כשאתם עוברים לידנו, וכל אחד מתייפייף בבגדים שלו, מצחקקים עם הקול המעצבן שלכם, ומסתכלים עלינו בסוג של זלזול על כך שאנחנו מסתובבים עירומים, זה מציק לי. אתם חושבים שבגדים הם סימן לעליונות, ואני יודע שבגדים הם סימן לבושה - אין לכם אומץ ללכת בעירום. אתם חושבים שהדיבור הוא ׳גבוה׳, ואני יודע, שהדיבור הוא תוצאה של פחד שיש בכם מהשתיקה.

אחרי כל זה הבנתי שגם מהקופים לא נעלמו כל המידות הרעות, ואנחנו עדיין רגישים במידה רבה כמוכם. זהו סימן שגם אנחנו נעלם יום אחד כמו בני האדם, ובמקומנו תקום מוטציה חדשה, כזאת שאין לה שום מידות ושום עיוות. כמו שנאמר באחד הספרים שלנו: ״דע מאין באת, ודע שמישהו יבוא גם אחריך״.