״מוות בטוח״ (יומן מסע פרק - 16)

הן התחילו כמו שהן תמיד מתחילות - נקודות אדומות קטנות שכמעט ואי אפשר לראות. הן המשיכו כמו שהן תמיד ממשיכות - נקודות גדולות שכל אחד יכול לראות. ואז, כשהן הרגישו טוב ונוח, ה׳גרדת׳ התחילה.

מתעורר באמצע הלילה כשאני מתגרד אל תוך עצמי, יד מגרדת יד ורגל מגרדת רגל. ניסיתי להפסיק, לחכות אולי עוד רגע הגירוד יעבור - שום דבר, הגירוד רוצה שאני ימשיך ויגרד לנצח, ואי אפשר להתעלם ממנו - הוא מגרד.

הידיים כבר התעייפו, הרגליים התעייפו, ואני - הבעלים של אותן ידיים ורגליים כבר חצי מת.

בבוקר אני יוצא לכיוון המרפאה המקומית. משלם 100 רופי (5 שקל) בשביל לפגוש רופא, ויושב בחדרון קטן, עם עוד אנשים שנראים הרבה יותר מסכנים ממני.

וכך, תוך כדי שאני מחכה, אני מרגיש את המחנק באוויר, אני רואה את הלכלוך ואת הטלוויזיה הישנה, שחוזרת על אותה פרסומת כבר שעה, וכאילו אומרת, ״תראו משהו לפני שאתם מתים״, דווקא מתאים למקום.

נכנס אל הרופא, או בעצם אל הרופאים. יושבים חמשה רופאים בחדר גדול ומקבלים את כולם, רעש, אנדרלמוסיה, ואולי רופאים..

׳זו פטריה׳! הוא קובע אחרי הצצה של שניה, ומסיט את הנושא איכשהו לצבא. ׳היית בשלדג׳? הוא שואל, ׳לא׳ אני עונה, מביט עדיין בפצעים בדאגה. ׳הא! בשייטת׳! הוא מנסה, כאילו ישבנו לאיזו שיחה באיזו מסעדה.

יצאתי עם משחה נגד פטריות.

ארבעה ימים חלפו. אין סנטימטר שלא הוטבע שוב ושוב באותה משחה. הידים והעיניים עובדים במתכונת כפולה, גירוד - הסתכלות, מריחה - הסתכלות. המשחה נגמרת אך המנגינה נשארת, הכל אותו דבר.

שוב אני נכנס אל הרופא - רופא אחר, הקודם לא נמצא. הלכלוך והחושך לא השתנו. בפנים יש פחות אנשים, אלוהים כנראה לא כעס כל כך היום.

׳זו אלרגיה׳! הוא קובע אחרי שניה. לא פטריה? שאלתי בטון מתפלפל משהו. לא! הוא קובע שוב. קל לי להתווכח על אלוהים, על משמעות, ועל צמחונות, אך מה יכולתי לומר עכשיו לרופא?! ניסיתי לעורר אותו למציאות שלי, לשאול אולי בכל זאת, אך הוא לא הקשיב, יש עוד חולים שצריך לטפל בהם, ולא אכפת לו בכלל היכן שירתתי בצבא.

היה נדמה לי כאילו הוא אמר לאבא של ילד מסכן ששבר את הרגל שזו אלרגיה, אך העדפתי לחשוב שלא שמעתי, גם ככה החיים שלי עכשיו מסובכים מספיק.

הוא הזריק לי חומר מוזר, נתן לי כדורים, ואמר לי להפסיק להשתמש במשחה נגד פטריות.

עכשיו רק נשאר לי לדמיין את הרופא שכנראה אלך אליו בשבוע הבא, האם הוא מתעניין בצבא הישראלי? האם הוא יודע שיש אופציה לומר על כל תופעה שהיא אלרגיה או פטריה, או שאולי הוא בעל מעוף, ויסביר לי סוף סוף שאין תרופה ל׳אדומים האלו׳. ׳אתה תמות׳ הוא יגיד, ואחרי כ״כ הרבה סבל אני אדע - הנה רופא הודי אחד שמבין ולא מחרטט אותי.

(בתמונה למעלה שקיעה בעיר אודאיפור, כשאני עדיין חי)